תשובה א שפעת שלום וברכה מאלוקי המערכה ה"ה כבוד ידי"נ קדוש ד' מכובד הרב הגאון המפורסים ומהולל מאוד החכם השלם וכבוד ד' מלא כקש"ת מוה' שלמה האס נרו יאיר אבד"ק דרעזניטץ יע"א בעה"מח ספר כרם שלמה: נעימי נאומיו האירו לנגד עיני עם קונטרס סעודת שלמה אשר עשה פרו"מ נ"י לסיומא דש"ס וטוב אחרית דבר אשר העיר להקשות על המורגל בפי כל דלא יש רק שלשים וששה מסכתות עם גמר' והנה הנם ל"ז מסכתות לפנינו וכה"ג הקשה הגאון מהר"י פיק בהקדמת ספרו שאילת שלום על מספר ס' מסכתות משניות שכתב בס' התשבי שזה טעם לשם גאו"ן בגימט' סמ"ך למי שבקי בהן וכ"כ בפי' המחזיר בב' מקומות ע"ש סיפור ר' עמרם ותמה מהרי"פ ז"ל הרי ס"ג מסכתות הן וכמ"ש הסמ"ג וגם להרמב"ם בהקדמת זרעים דתלת בבי חדא מסכת' עכ"פ ס"א הן ומעלתו הוסיף לתמוה כן על מספר הגמרות ושוב מצא בס' הדורות דגמר' שעל מסכת' תמיד סדרוהו אחר ר' אשי א"כ ה"ט דמספר ל"ו: הנה הגאון מהרי"פ ז"ל יפה העיר והעמיד תמיהתו על התשבי וסדר ר' עמרם גאון שהיו בקיאים בכל הש"ס וודאי דקדקו בדבריהם בספריהם לדורות וכוונו המספר אמת לאמתו בכוונה וצ"ע עליהם אם לא כדבריהם כן הוא אבל אין לתמוה על המורגל בפי כל הלומדים המון דעלמא אשר לא נכתבו דבריהם בספר לאיזה ענין מספר הגמרא כמה ל"ו או ל"ז לא דקו בחושבנא במלתא דלא רמיא עלייהו ואיה שוקל ואיה סופר וכו' אמנם תמיהת פרו"מ מצאה מקום לנוח על תשובת מהרי"ו שהביאו בבאר היטיב א"ח ססי' תרמ"ה שכתב לו"לב אותיות ל"ו ל"ב כלומר ל"ו צדיקים בכל דור וכנגד ל"ו מסכתות כו' יע"ש ושם צל"ע וגם במגלה עמוקות אופן רנ"ז כתב בפשיטות ל"ו מסכתות שיש עליהם גמר' עש"ה הליכות עולם ל"ו: ולענ"ד נראה תחילה ע"ד הגאון מהרי"פ ז"ל שהעמיד תמיהתו על התשבי ופי' המחזור ואחרי המחילה מעצמותיו הקדושים נעלם ממנו לפי שעה שכן הוא במדרש חזית בפסוק ששים המה מלכות כו' אחת היא יונתי כן וז"ל ר' יצחק פתח קריא בפרשיותיה של תורה ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות וכ"כ במדרש רבה פרשת קרח כו' וכן הוא בס' התיקונים לרשב"י תיקון כ"א וכ"ה בסוף תיקון י"ג בד"ה קם ר"ש פתח כו' והאיתנים מיסדי ארץ כו' ודברתם אל הסלע כו' אורייתא דבע"פ דאיהי על ס' דאינון שיתין מסכתות דהכי איהו סל"ע ע"ל ס' כו' וכן הו' בתיקונים חדשים דף וי"ו בד"ה פתח ואמר זרקא כו' והאיתנים אלין תנאים וז"ל דשית נקודין אלין אינון שית סדרי מתניתין וכל נקודה איהו עשר וסלקין לס' מסכתות דעלייהו אמר שלמה ששים המה מלכות כו' הרי דרשב"י ור' יצחק במד' קאמרי הכי כהתשבי ופי' המחזור והתמיה יותר גדולה הרי עינינו רואות שהן ס"א כמ"ש הרמב"ם עצמו בהקדמתו לסדר זרעים אחר שנתן טעם לסמיכות המסכתות כולן קודם ד"ה אחרי כן ראה כו' וז"ל והי' מספר כל המס' המשנה ששים ואחת כו' וכן כ' בהקדמת הסמ"ע ז"ל על הח"מ ועלו בידו שהכל ששים ואחד מסכתות כו': אמנם באמת שאילת הראשונים הוא זה ובס' הקנה כתב דאיכא מ"ד דאבות וסנהדרין הם אחד ודחה דבריהם ונתן טעם על המסכת היתירה ע"ש והגאון האלקי בס' הון עשיר על המשניות הוא בעל ס' משנת חסידים בהקדמתו הביא דברי הקנה הנ"ל והוא העלה דלא כוותי' אלא אין לנו אלא ס' מסכתות דאמור רבנן ולא ס"א וז"ל ששים המה מלכות אלו ששים מסכתות כו' אע"ג דששים ושלשה הם תלתא בבי כחד חשיבי וכן מעשרות ומעשר שני אע"ג דנחלקו לטעם ידוע כו' מ"מ לפי החשבון המסכתות כחדא הן חשיבי ושם הכוללם הוא מעשרות הוא שם כולל לראשון ושני כמו מס' תרומות הם שנים ת"ג ותרומו' מעשר והם מסכת' א' יע"ש באורך שהכריח כן עפ"י נגלה ועפ"י נסתר אבל במח"כ לא ראה דברי הרמב"ם והסמ"ע שכתבו ס"א מסכתות הן והרמב"ם נחית למנין בדקדוק גמור ע"ז ואיהו תירץ יפה לדברי חז"ל במדרש ובת"ש אבל לא העיר כלל ליישב דברי הרמב"ם והסמ"ע שהם בהיפך ובעינן למשכוני נפשן אדרב הרמב"ם והסמ"ע אחריו וגם בס' החינוך בהקדמתו כתב ס' מסכתות הן וסימן ששים אלו מלכות. ולענ"ד נ"ל לקיים כל דברי חכמים עפ"י מ"ש הרא"ש שלהי פסחים על תספרו חמשים יום אנן מ"ט יום מנינן וז"ל שכן דרך המקרא כשיגיע המנין לסכום עשירית פחות אחת מונה אותו בחשבון עשירית ואין משגיח על חסרון הא' כיו"ב כל הנפש כו' שבעים וכן ארבעים יכנו כי' ה"נ בהיפוך אינו משגיח על יתרון הא' ועי' בפי' ידי משה בשמות רבה סוף פרשה ב' אות ה' דייק ג"כ דהה"נ איפכא ביתרון א' ע"ש אלא ממ"ש בס' קרבן נתנאל שם ליישב הש"ס דבב"ת קכ"ג משמע דביתרון א' קפיד קרא גם להרא"ש ע"ש ומ"מ עכ"פ כה"ג דקר' ששים המה מלכות בדווק' הוא מספר ששים לשאר דרשות חז"ל שפיר אסמכי עליו גם ששים מסכתות אף שהן ס"א כיון שסמך למספר ס' הן כנ"ל [ובאמת ק"ל רא' הרא"ש מארבעים יכנו דהרי ר' יהודה במתניתין דמכות ד' כ"ב ס"ל באמת ארבעים שלימות הוא לוקה ורבנן דפליגי משום סידור' דקרא מונח דפי' במספר הקרוב לארבעים יכנו כדאית' שם בגמ' בהדי' וצ"ע] ולכל התירוצים אלו נ"ל דגם תמיהת שאילת שלום בהקדמתו שם על הרמב"ם בהקדמת זרעים דתלת בבי חדא מסכת חשיב להו והרי רב הונא בע"ז ד"ז ולתי' ואב"א שם גם ר' יוסף מודה לר"ה בהא דתלת מסכתות הן ע"ש נ"ל הגאון לטעמיה שלא הביא הוא דברי המדרש חזית הנ"ל לתמוה עליו לכן הוקשה לו על הרמב"ם בזה אבל לדידן כיון דר' יצחק במדרש [וגם רשב"י בתיקונים אלא שלא נתגלה ספרו בימי הרמב"ם] קאמר ס' מסכתות הן ע"כ ס"ל תלת בבי חדא מסכת' הו' דאל"כ ס"ג הן לכן פסק הרמב"ם הכי וכר' יוסף בגמרן לשיניי' קמא דש"ס כנ"ל אלא א"כ נקטינן כשני התירוצים ביחד תי' הקנה ותי' הון עשיר הנ"ל שפיר גם המדרש מצי ס"ל תלת בבי הן תלת מסכת' ומ"מ אינם ס"ג אלא ס"א אין ראי' לפסק הרמב"ם וגם הרי הרמב"ם עכ"פ לא ס"ל כהמדרש דהתם ס' מסכתות הן ס"ל ואיהו ס"א הן כתב אלא לדברינו הנ"ל לקיים כל ד"ח דלא קפיד על א' סמוך למספר עשירית לק"מ על הרמב"ם כנ"ל: אבל עדיין הקושי' על מהרי"ו במספר הגמרות במק"ע ולא מיתרצא בכל הני שלשה תירוצא הנ"ל לקושי' הגאון מו' ישעי' פיק זצל"הה והנני מוסיף לתמוה עליו דהנה גם מזה המספר דיבר הרמב"ם בהקדמתו על זרעים שם וז"ל וכשהשלים ר' אשי לחבר חיבור התלמוד כו' ומה שנמצא מחיבור ר' אשי בתלמוד הם חמש ושלשים מסכתות ולא מצאנו לו דבר בסדר זרעים אלא בברכות בלבד ולא במס' שקלים מסדר מועד ולא מס' עדיות ולא מס' אבות מסדר נזיקין כו' ולא מס' מידות ומס' קנים מסדר קדשים ולא מצאנו לו דבר ג"כ בסדר טהרות אלא במס' נדה בלבד כו' עכ"ל הרמב"ם וכ"כ הסמ"ע בהקדמתו לח"מ יעו"ש הרי בהדי' כתב הרמב"ם מספר הגמרות הן ל"ה והיינו לפי שיטתו שהקדים שם דתלת בבי מסכת' א' הוא ולמ"ד תלתא מסכתות הן נמצא הן ל"ז ונעלמו דברי הרמב"ם והסמ"ע אלו מבעל סדר הדורות שהרי פרט וכתב דעל מסכת' מידות ומס' קנים בלבד מסדר קדשים לא מצאנו תלמוד שחיבר ר' אשי אבל על מסכת' תמיד ר' אשי חברו ובזה הן ל"ה או ל"ז מסכתות עם גמרא כנ"ל: אבל התימא הוא יותר גדולה ועצומה על תשובת מהרי"ו שהוא מרבותינו הראשונים וכתב ל"ו גמרות הן היפך דברי הרמב"ם שהן ל"ה או ל"ז והאי תנא מהרי"ו מאי קחשיב וצע"ג לכן נ"ל עפ"י מ"ש הרמב"ם מקודם שם בהקדמתו בטעם סידור המסכתות כולן זה אחר זה וז"ל וסידר אחר ב"ב סנהדרין אבל מסכת מכות היא נקשרת בנסחאות עם מסכת' סנהדרין ובכללה היא מנויה ואמרו שבשביל שאמר ואלו הן הנחנקין הדביק אליו ואלו הן הלוקין ואין זה טעם אמת אבל היא מסכת' בפני עצמה ונסמכה כו' עכ"ל והעתיקו התוי"ט ריש מס' מכות א"כ הרי העיד הרמב"ם שיש נסחאות דמכות וסנהדרין חדא מסכת' הוא אלא דהוא לא ניחא לי' ופליג עליו א"כ דברי מהרי"ו ברמז על לולב שכתב א"ש מיהת להאי נסחא הוויין רק ל"ו גמרות ומזה נתפשט ההרגל בפי כל מספר זה וממילא סרה ג"כ תמיהת הגאון שאילת שלום הנ"ל על מספר המסכתות משניות דדעת התשבי וסדר ר' עמרם הכי ס"ל באמת כפי הנ"ל שדחהו הרמב"ם נוסחא אחת הנ"ל והרי ביארנו הוא דעת ר' יצחק במדרש חזית ודעת רשב"י בתיקונים דששים מסכתות משניות הן ולא ס"א וכן ל"ו גמרות הן ולא ל"ה או ל"ז ונסחא הנ"ל מוכרחת היא במדרש ודלא כרמב"ם בתלתא מספרים אלו וכן תפס מהרי"ו לעיקר וכן נ"ל עיקר כיון דעכ"פ גם דעת התשבי וסדר ר' עמרם גאון כן הוא ודבריהם נובעים ממדרשו של התנא רשב"י ור' יצחק במד' חזית ומספר המשניות וגמרות תלויים זב"ז כנ"ל: וגם נ"ל סמיכות לזה המספר ל"ו מסכתות עם גמר' עפ"י ארז"ל אין טוב אלא תורה וקרא כתיב כי על פ"י הדברים האל"ה כרתי אתך ברי"ת כו' ודחז"ל על תורה שבע"פ ותיבת אלה בגימט' ל"ו ותיבת ברי"ת היא בגימט' ל"ו פעמים טו"ב וזהו אין טו"ב אלא תורה שבע"פ ל"ו מסכתות ל"ו פעמים טו"ב הוא ברי"ת כי על פ"י הדברים האל"ה כרתי אתך ברי"ת ואת ישראל על הלימוד תורה שבע"פ ובסיום למס' כריתות הארכתי בזה בס"ד כנ"ל אלא באמת עיקר תורה שבע"פ כל הש"ס הוא ששה סדרים ס' מס' משניות וכ"כ בפשיטו' בהקדמת ספר החינוך בד"ה התורה הזאת וז"ל והבבלי כו' הוא עשוי לששה סדרים ויש בו ס' מסכתות לפי חילוק העניינים סימנם ששים המה מלכות כו' עכ"ל ובספר קטן שומר אמונים פ' יתרו כתב וז"ל סי"ני בא"ת ב"ש עולה צ"ז הן סוד ס"א מסכתות של משנה ול"ו שעליהן גמרא שהן כמנין אמ"ון שכולן נתנו בסיני עכ"ל ועי' בהקדמת תיקוני הזוהר דפוס פאריצק ד' י"א ע"א ז"ל כ"ש מאן דזכה למסכתא חדא או לתרין או לשתין דאיתמר בהון ששים המה מלנות כו' וד' כ"א ע"ג ז"ל ג"ן הוא כליל תלת וחמשין סדרין דאוריית' דבכתב וז' יומין דסוכות הא